פול ניומן בשלמה המלך

תקציר:
אמא מעולם לא זרקה אוכל, תמיד אכלה את ה׳נוויירעס׳ (יידיש: שאריות), כי שם ב’לאגר׳ (מחנה) לא היה מה לאכול. האוכל שאימא בישלה היה שָׁמן, והסלט היה חתוך עבה כדי שנחוש את טעם הירקות הצפים בתוך השמן המעורב במיץ ירקות, ונוגב בלחם לבן טרי. התענגנו על התותים השקועים בתוך הררי שמנת עם סוכר, ומשפחתי, שהגיעה שדופה מ׳הלאגר׳, תפחה עם הזמן עד כדי כך שאנה דודתי, דודי יוזף ואבי נאלצו להסתדר בטור כשהלכו על מדרכה. ׳דֵּר דְּרַיי פון טַנְקְשְׁטָלֶה׳, כינו אותם, שלישיית טנק הדלק". תערובת מענגת של שחוק ודמע מלווה את ספרה של צביה שרייבר מתחילתו עד סופו. צביה, ילידת יפו, מתארת את ילדותה והתבגרותה בלב תל-אביב לצד הוריה, חברותיה וקרובי המשפחה שלה. היא עושה זאת באהבה רבה ובהומור – אותו הומור שמעולם לא אִכזב אותה, גם לא בימים קשים. גיבור מרכזי בספרה הוא חוף הים של תל-אביב המשמש משאב שדרכו היא נושמת וחווה את האירועים. אישה רוקדת במים, כלב משתעשע חוטף כדור פינג-פונג ונעלם. חבורת קשישים מרימה כוס בירה "לחיים!" כרסיהם תפוחות אל מול שמש חורפית, מערומיהם משתפלים, שומניהם זולגים. - מאתר ההוצאה.

עותקים